Piskei Rid Chulin 137a – פסקי רי"ד חולין קלז.‏ – Shas HaMeforash

בִּקְדוּשָּׁה וּמְכִירָה וְהָנָךְ נְפִישִׁין. פָּשׁוּט מִפָּשׁוּט עֲדִיף לֵיהּ.: רֵאשִׁית הַגֵּז אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בִּרְחֵלִים.: מְנָא הָנֵי מִילֵּי אָמַר רַב חִסְדָּא אָתְיָא גִּיזָּה גִּיזָּה כְּתִיב הָכָא {דברים י״ח:ד׳} רֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לוֹ וּכְתִיב הָתָם {איוב ל״א:כ׳} וּמִגֵּז כְּבָשַׂי יִתְחַמָּם מָה לְהַלָּן כְּבָשִׂים אַף כָּאן כְּבָשִׂים. וְנֵילַף גִּיזָּה גִּיזָּה מִבְּכוֹר דְּתַנְיָא {דברים ט״ו:י״ט} לֹא תַעֲבוֹד בִּבְכוֹר שׁוֹרֶךָ וְלֹא תָגוֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹר בַּעֲבוֹדָה וְצֹאן בְּגִיזָּה. מִנַּיִן לִיתֵּן הָאָמוּר שֶׁל זֶה בָּזֶה וְאֶת הָאָמוּר שֶׁל זֶה בָּזֶה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תַעֲבוֹד וְלֹא תָגוֹז. אָמַר קְרָא {דברים י״ח:ד׳} תִּתֵּן לוֹ וְלֹא לְשַׂקּוֹ. אֶלָּא מֵעַתָּה נוֹצָה שֶׁל עִזִּים לִיחַיַּיב בָּעֵינַן גִּיזָּה וְלֵיכָּא. מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ הַאי סְבָרָא ר׳רַבִּי יוֹסֵי הָא מוֹדֵי ר׳רַבִּי יוֹסֵי בְּמִידֵּי דְּאוֹרְחֵיהּ. אֶלָּא ^אכִּדְאָמַר ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי {דברים י״ח:ה׳} לַעֲמוֹד לְשָׁרֵת דָּבָר הָרָאוּי לְשֵׁירוּת הָכָא נָמֵי דָּבָר הָרָאוּי לְשֵׁירוּת. אֶלָּא גִּיזָּה גִּיזָּה לְמַאי אֲתָא לְכִדְתָנָא דְּבֵי ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּתָנָא דְּבֵי ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל ^בכְּבָשִׂים שֶׁצַּמְרָן קָשֶׁה פְּטוּרִים מֵרֵאשִׁית הַגֵּז שֶׁנֶּאֱמַר וּמִגֵּז כְּבָשַׂי יִתְחַמָּם. תָּנֵי חֲדָא גּוֹזֵז אֶת הָעִזִּים וְשׁוֹטֵף אֶת הָרְחֵלִים פָּטוּר וְתַנְיָא אִידַּךְ הַגּוֹזֵז אֶת הָעִזִּים פָּטוּר וְשׁוֹטֵף אֶת הָרְחֵלִים חַיָּיב לָא קַשְׁיָא הָא רַבָּנַן וְהָא ר׳רַבִּי יוֹסֵי. דְּתַנְיָא {ויקרא י״ט:ט׳} לֶקֶט קְצִירְךָ ^גוְלֹא לֶקֶט קִיטּוּף ר׳רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֵין לֶקֶט אֶלָּא הַבָּא מֵחֲמַת קָצִיר. ר׳רַבִּי יוֹסֵי הַיְינוּ ת״קתַּנָּא קַמָּא כּוּלָּהּ ר׳רַבִּי יוֹסֵי הִיא וְהָכִי קָתָנֵי שר׳שֶׁרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֵין לֶקֶט אֶלָּא הַבָּא מֵחֲמַת קָצִיר. א״לאֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי מוֹדֶה ר׳רַבִּי יוֹסֵי בְּמִידֵּי דְּאוֹרְחֵיהּ דְּתַנְיָא ר׳רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר קָצִיר אֵין לִי אֶלָּא קָצִיר עוֹקֵר מִנַּיִן. ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא י״ט:ט׳} לִקְצוֹר תּוֹלֵשׁ מִנַּיִן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא כ״ג:כ״ב} בְּקוּצְרֶךָ. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא מַלְבְּנוֹת בְּצָלִים שֶׁבֵּין הַיָּרָק ר׳רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר פֵּאָה מִכׇּל אֶחָד וְאֶחָד וַחֲכָמִים אוֹמְרִים ^דמֵאַחַת עַל הַכֹּל.: וְכַמָּה הוּא מְרוּבֶּה.: בִּשְׁלָמָא לב״שלְבֵית שַׁמַּאי תַּרְתֵּי נָמֵי אִיקְּרוֹ צֹאן אֶלָּא לב״הלְבֵית הִלֵּל מ״טמַאי טַעְמָא. אָמַר רַב כָּהֲנָא אָמַר קְרָא {שמואל א כ״ה:י״ח} עֲשׂוּיוֹת שֶׁעוֹשׂוֹת ב׳שְׁתֵּי מִצְוֹת רֵאשִׁית הַגֵּז וּמַתָּנוֹת אֵימָא בְּכוֹרָה וּמַתָּנוֹת. בְּכוֹרָה חֲדָא מִי לָא מִיחַיְּיבָא וּלְטַעְמָיךְ מַתָּנוֹת חֲדָא מִי לָא מִיחַיְּיבָא אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי עֲשׂוּיוֹת שֶׁמְּעַשּׂוֹת אֶת בַּעֲלֵיהֶן וְאוֹמְרוֹת לוֹ קוּם עֲשֵׂה מִצְוָה. תַּנְיָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בר׳בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִשּׁוּם אָבִיו אַרְבַּע שֶׁנֶּאֱמַר {שמות כ״א:ל״ז} וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה. תַּנְיָא אָמַר רַבִּי אִלְמָלֵא דִּבְרֵיהֶן דִּבְרֵי תוֹרָה וְדִבְרֵי בְּרִיבִּי קַבָּלָה אֲנַן דִּבְרֵי בְּרִיבִּי שׁוֹמְעִין וְכׇל שֶׁכֵּן שֶׁדִּבְרֵיהֶם דִּבְרֵי קַבָּלָה וְדִבְרֵי בְּרִיבִּי דִּבְרֵי תוֹרָה. וְהָאָמַר מָר אֵין הַכְרָעָה שְׁלִישִׁית מַכְרַעַתמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות ביכורים עם שאר מתנות כהונה שבגבולין י׳:ד׳
סמ״ג מצוות עשה מ״ג
טור יורה דעה של״ג:ב׳
שולחן ערוך יורה דעה של״ג:ב׳

^ב רמב״ם הלכות ביכורים עם שאר מתנות כהונה שבגבולין י׳:ד׳
טור יורה דעה של״ג:ב׳
שולחן ערוך יורה דעה של״ג:ב׳

^ג רמב״ם הלכות מתנות עניים ד׳:ב׳

^ד רמב״ם הלכות מתנות עניים ג׳:ב׳

וראשית הגז אינו נוהג אלא ברחלים. מנהני מילי, אמ׳ רב חסדא אתיא גיזה גיזה, כתי׳ הכא ראשית גז צאנך תתן לו, וכת׳ התם ומגז כבשי יתחמם, מה להלן כבשים אף כאן כבשים.

[דף קלה.]
מתני׳. וכמה הוא מרובה. בית שמי אומ׳ שתי רחלים שנ׳ והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן, ובי׳ הלל אומ׳ חמש שנאמ׳ וחמש צאן עשויות. חמש רחלות גוזזות מנה מנה ופרס חייבות בראשית הגז, וחכמ׳ אומ׳ חמש רחלות גוזזות כל שהן.
פי׳, בציר ממנה ופרס לא חשיבא גז, שזו היא הפחותה שבגיזין.

[דף קלז.]
בשלמ׳ לבית שמי תרי נמי איקרו צאן, אלא בית הלל מאי טעמ׳, אמ׳ רב כהנא אמ׳ קרא עשויות, שעושות שתי מצוות, ומאי נינהו ראשית הגז ומתנות. רב אשי אמ׳ שמעשות את בעליהן ואומ׳ לו קום עשה מצוה.
תניא ר׳ ישמעאל בר׳ יוסי אומ׳ משום אביו ארבע, שנ׳ וארבע צאן תחת השה. תניא אמ׳ ר׳ אילמלי דבריהן דברי תורה ודברי ברבי דברי קבלה אנו דברי ברבי שומעין, וכל שכן שדבריהן דברי קבלה ודברי ברבי דברי תורה.מהדורת המכון התלמוד הישראלי השלם, ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב אביאל סליי, הרב מרדכי רבינוביץ, הרב דוד ארונובסקי, והרב בן ציון ברקוביץ. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הרי"ד, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון